זהירות - נזקי גוף! 

מה זה?

התחום המשפטי של נזקי הגוף עוקב אחרי המציאות ומנסה לתת פתרונות כאשר נגרמים נזקים לגופו של אדם (הדבר כולל גם פגיעה נפשית) והפתרונות שונים לפי מקור הליקוי או הפגם. התחומים המוגנים בראש ובראשונה הם תחומים חברתיים- העבודה והביטחון. לגבי עובדים, תשלומי הביטוח הלאומי משמשים פרמיית ביטוח בפני פגיעה בעבודה (גם כיסוי למחלקות אחרות שאינן ביטוחיות גרידא כגון: נכות כללית, נכות ילדים, נכות עקרת בית וכו'). הכיסוי של מערכת הביטחון לגבי פגיעה במשרתי ביטחון תוך כדי השירות מגיע מהמסים שאנו משלמים והוא חלק מה"הסכם"  שהמדינה הגיעה אליו עם החייל לפיו כנגד הסיכון של היפגעות בשירות ביטחון היא נותנת כיסוי לצורך פיצוי עבור נזק אם יקרה לו תוך כדי ועקב השירות.

מה משלמים ולמי?

תחום שאינו ביטוחי פרופר הוא אותו החלק ה"סוציאלי" שנזכר לעיל המבטא באופן מוגבל את התחייבות המדינה לתמוך בנכים בקצבאות נכות, לפי המצב הבריאותי והתפקודי.

במסגרת זו המקור לאותו ליקוי או פגימה יכול לבוא מלידה (פגיעות תורשתיות, תוך לידתיות - וכו') ותאונות ומחלות שאינן פגיעות בעבודה, או שנגרמו למי שאיננו עובד (ילדים, תאונות בבית, מחלות קשות ועוד), זאת לגבי מי שעדיין לא פרש לפנסיה - שלאחר מכן זכויותיו מתמצות בסיעוד וקצבת זקנה כמעט אך ורק. במסגרת של ה"צעירים" (מי שעדיין לא פרש לפנסיה) ניתן לתבוע גם לקבל קצבת ניידות - תביעה המתאימה למי שהוא פגוע קשה ובעיקר בפונקציית הרגליים.

חוקים ספציפיים נוספים אחרים מפצים על פגיעות מיוחדות כגון "חוק הפוליו", "חוק האיידס", "חוק הגזזת" וכו'. את מי יתבע למשל, ילד שנולד עם טלסימיה, סיסטיק פיברוזיס, תסמונת דאון או המופיליה? את הוריו? התביעה הישירה היא לביטוח לאומי לקצבת ילד נכה ככל שהוא עונה על הקריטריונים (המחמירים למדי) לקבלת קצבה זו.

כמה אני שווה?

יש להבין שגם בתחום ה"מסודר" של פגיעה בעבודה, לא כולם שווים. כדי להבהיר- אדם שאיבד זרת בתאונה בעבודה - מה שמקנה עשרה אחוזי נכות- אם המדובר בפועל ייצור המשתכר 6,000 ש"ח לחודש הוא יקבל מענק של כ- 20,000 ש"ח, ולעומתו למהנדס בכיר המשתכר 60,000 ש"ח לחודש ישולם מענק של פי עשרה היינו כ-200,000 ש"ח (כפוף לסכומי התקרה). הדבר מדגים כי בפועל המדובר בביטוח כאשר הפיצוי אינו לפי הפגיעה (פיצוי שווה לפגיעה שווה) אלא לפי השכר שהנפגע משתכר, לפיו מחושב הנזק.

עצמאים מופלים לרעה בביטוח לאומי:

בנושא היעדרות ממקום העבודה (מתאונה בעבודה), באופן כללי, הביטוח הלאומי דורש תמיד השתתפות (עצמית). לעובד שכיר לעתים יומיים כאשר עד תשעה ימי היעדרות אמור המעסיק לשלם. ועצמאי שנפגע בתאונת עבודה? הוא שנדרש לשלם סכומים גבוהים לביטוח הלאומי מנכים לו שניים עשר יום ראשונים של דמי פגיעה כהשתתפות עצמית - על חשבונו. ביטוח לאומי, למשל, נותן כיסוי לפיצויי פיטורין ושכר עבודה מולן בסכום קצוב (עד שבעים אלף ש"ח) כשהמפעיל או המעסיק הגיעו לפשיטת רגל או לפירוק (חברה) ואינם יכולים לשלם לעובדים. הטבה זו כמובן אינה רלוונטית לעצמאים.

תחומים מיוחדים:

בתחום נזקי הגוף יש להזכיר כי תלמידים מבוטחים על פי הוראת משרד החינוך בכל שעות היממה (ביטוח תאונות אישיות), מכוח חוק הספורט יש חובה לבטח ספורטאים הפועלים במסגרת אגודות וקבוצות מסודרות. כשאנשים פונים לעיסוקים שונים שהם בילוי פנאי עם סיכון - מרכיבה על סוסים ועד החלקה על הקרח, צניחה חופשית, אופני הרים, סקי וסקי מים וכו' (בארץ ובחו"ל במסגרת ביטוח הנסיעות), מעבר לבדיקה שלמפעיל יש ביטוח משלו הרי רצוי ל"ספורטאי" כזה לערוך ביטוח תאונות אישיות מיוחד שיכסה את הפעילות ובילוי הפנאי שהוא מתכוון לבצע, לפני הביצוע. אין לסמוך על הביטוח של המפעיל שהוא בד"כ ביטוח צד שלישי, משמע- במקרה של תאונה יש להוכיח שהמפעיל התרשל ורק אז הביטוח שעשה לכיסוי בפני תביעות על נזק גוף מתאונה - יבוא לידי ביטוי, שאחרת אין לנפגע כיסוי.

מי אשם?

כל הנ"ל אינו נוגע לפעילות של פגיעה בבריאות אם במעשה ואם במחדל בתחום של רשלנות רפואית שהוא תחום נפרד.

חיי היום יום רצופים סכנות וסיכונים וכל עוד בריאותו של אדם נפגעת כתוצאה מאירוע או גורם שיש לו אחראי, האחראי - לפי הדין חייב בפיצוי על הנזק, (נפגע מטיל, מחבל או מפעילות גורם עוין- המדינה תפצה אותו על נזקיו במסגרת חוק פיצויים לנפגעי פעולות איבה), כך כאשר הנזקים (לרבות מחלות מקצוע) נגרמים לגופו של אדם ממקורות שונים החל מחומרים מסוכנים בעבודה וכלה במוצרים פגומים, לגבי שניים אלה - חוקים מיוחדים ואולם לגבי "נזקים כלליים", הם נופלים בגדר פקודת הנזיקין לגביהם בד"כ יש להוכיח גורם, עם קשר סיבתי לנזק על יסוד רשלנות. בתאונות דרכים אין דרישה לפי הדין בהוכחת רשלנות. בד"כ דיני הנזיקין מסתמכים על אשם המבוסס על רשלנות. הדבר מסגיר את מקורם של דינים אלה שהוא החוק הפלילי, המטרה של מניעת נזק לגופו של אדם כוונה לנזק בגין תקיפה הואיל ובמשפט האנגלי נתיני המלך (המעבדים את אדמותיו), היו איכרים והפגיעה בהם גרמה נזק לממלכה, הפתרון המיידי היה הטלת קנס על הפוגע ("פיצויים לניזוק"). במסורת היהודית דיני הנזיקין עוד קדומים מזה, (ראה "מסכת נזיקין" למשל), והתחום כולו מוכר מ"חוקי חמורבי" ואילך ועבור בדיני הנזיקין שבתורה.

זכות יסוד:

הבסיס לכל דיני הנזיקין היא זכותו של כל אדם לשלמותו הגופנית ובריאותו הטבעית ואם נגרם נזק גופני שיש לו אחראי לפי הדין הדרך להעריך את משמעותו והיקפו היא על פי המקובלות בדיני הנזיקין הכלליים (ראשי נזק- הכוללים: הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' והוצאות שונות) ככל הנובע מהפגיעה והאחראי לאותו נזק אמור לכסותו. המטרה של דיני הנזיקין היא "החזרת המצב לקדמותו" והואיל ואיבר שנקטע לא יצמח חזרה הדברים מתורגמים לכסף. השיטה בה הדבר נעשה היא ע"י קביעת נכות (עניין טכני מורכב שהרבה היגיון משפטי אין בצידו) ולעניין זה ראוי להקדיש מאמר נפרד.

בנוסף יש להזכיר זכות של אדם לשמו הטוב ולפרטיותו. פגיעות בערכים אלה ככל שאין להן הצדקה כדין - מזכות בפיצוי ע"פ חוקים ספציפיים. (חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות).

כללית - בדין הישראלי החלק העיקרי בדין הדן בנזקי גוף הוא פקודת הנזיקין.

יש להזכיר גם את החוק למניעת מפגעים (חוק כנוביץ) האוסר על רעש, אבק ועשן, כחוק המגן על איכות חיים וסביבה.

לבסוף ראוי לציין שהטווח של הפיצוי לגבי הנפגע משתרע גם למי שנפגע עקב פגיעה של אחר (הלכת אלסוחה) כאן בדומה לדין האנגלי מי שנפגע בנפשו ונקבעה לו נכות בשל כך שחזה בקרוב משפחה מדרגה ראשונה - בד"כ ילד, נפגע בתאונה ובשל הטראומה נגרמת לצופה אותה נכות, גם זאת בטווח הפיצוי כנזק מוכר, והוא זכאי לפיצוי על כך.    

ע. שילוני עורך דין בחיפה